פסק-דין בתיק ת"ב 10072-06-11

האם יש מקום להעביר את מוסד הבוררות הנבחר -בית דין צדק של העדה החרדית, מתפקידו לברור בין הצדדים לסכסוך: המבקש, אדם חילוני מחד, והמשיבה, חברה שבעליה אדם חרדי מאידך. זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

העובדות:

1. המבקש עבד אצל המשיבה, חברה פרטית מתחום מסחר טלפונים סלולאריים בתקופה שבין 1.3.2008 לבין 19.11.2009  בתפקיד סמנכ"ל כספים.
2. המבקש חתם על הסכם העסקה. בנוסף, חתם המבקש על שטר התחייבות, בו נקבעה תניית בוררות שעניינה הסכמה להסמכת בית דין צדק של הרב קרליץ שישמש כבורר בכל מקרה של מחלוקת בין הצדדים הנוגעת ליחסי העבודה בין הצדדים.
3.  ביום 4.4.11 התקיים דיון ראשון בהליך הבוררות בבד"צ וואזנר בראשותו של אב בית הדין שהינו הרב אלעזר שטרן.
4. בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית באשר להתנהלות הדיון בבד"צ וואזנר, אולם אין מחלוקת כי הרב שטרן עצמו מנוע מלשבת בדין נוכח קיומו של סכסוך כספי בינו לבין ב"כ המבקש. לא כך בנוגע ליתר הדיינים שיושבים בבד"צ וואזנר או לחלקם.
5. בסמוך לאחר ישיבת הבוררות הוגשה על ידי המבקש בקשה לביטול הליכי הבוררות שאמורים להתנהל בפי הבורר בטענת מניעות הדיינים היושבים בדיון, אלא שהבקשה נדחתה.
6. הצדדים חלוקים באם הבקשה נדחתה מטעמים הלכתיים בלבד, כטענת המבקש, או מטעמים הלכתיים ובהתאם לדין הישראלי, כטענת המשיבה.
7. יצוין כי בהליך קודם הגישה המשיבה בקשה להעברת הסכסוך בין הצדדים לבוררות (הפ"ב 2447-0-10, להלן:"ההליך הקודם") בטענה כי המבקש סירב לקיום הליך הבוררות. במהלך דיון שהתקיים בהליך הקודם הסכימו הצדדים על העברת הדיון בהליך בפני הרב ווואזנר.
8. נוכח הגשת הבקשה כאן, ניתנה החלטה על ידי ביום 12.7.12 לעיכוב הליכי הבוררות עד למתן החלטה בתיק.
9. ביום  3.9.12 התקיים דיון בבית הדין, במהלכו הוצעה פשרה מטעם בית הדין למינוי בורר שהינו דיין או שופט בדימוס, אלא שההצעה נדחתה.

טענות הצדדים

טענות המבקש

1.       בבקשתו עותר המבקש להעברת הבורר מתפקידו בהתאם להוראות סעיף 11(1) לחוק הבוררות התשכ"ח - 1968 (להלן:"החוק"). 

2.       המבקש טוען כי קיימת החלטה שיפוטית אשר פוסלת את הרב קרליץ או כל רב אחר מבית דינו, מלשמש כבורר בהליך דנן (עע 351/09 רמי וקנין נ' רמי פלר, חברת רמפל סלולר סטוקמרקט בע"מ, פורסם במאגרים האלקטרוניים (2010);  להלן:"עניין וקנין").

3.       המבקש טוען כי הסכמתו על ניהול הבוררות במסגרת בד"צ וואזנר נסמכה על הנחתו כי אין ניגוד עניינים כלשהו בין הדיינים בבד"צ וואזנר לבין המבקש או בא-כוחו, אלא שהנחה זו נתבררה כשגויה עוד בדיון הבוררות הראשון.

4.       במהלך דיון הבוררות, בו לא היה נוכח המבקש עצמו, גילה ב"כ המבקש, אשר נכח בדיון, כי אב בית הדין הינו הרב שטרן. לפיכך, ונוכח קיומו של סכסוך בין ב"כ המבקש לרב שטרן, ביקש ב"כ המבקש לפסול את הרב שטרן. לטענת המבקש עניין זה הועלה על-ידו ולא על-ידי הרב שטרן, וכבר בגין כך קיימת עילה לפסלותו. מעבר לכך, קיומו של סכסוך כספי מונע בעדו כי יישב בדין.

5.       עוד נגלה לב"כ המבקש במהלך הדיון הראשון כי דיין נוסף בהרכב היושב בדיון הבוררות הינו הרב ברגר היושב לפרקים בבד"צ קרליץ, אשר בית דינו נפסל בהליך בעניין וקנין מלשמש בורר בעניינים הקשורים במשיבה.  גם בעניין זה לא התקיים כטענת המבקש גילוי נאות והדבר נגלה למבקש אך במקרה. לפיכך, מתקיימת עילת פסלות אף בעניינו של הרב ברגר.

6.       עוד נטען כי מאחר ובד"צ הרב וואזנר מונה כ-4 דיינים בלבד, אין אפשרות למנות בורר ניטראלי מתוך הבד"צ ויש למנות בורר אחר.